רשומות

נדיבות אוהבת במערכת יחסים זוגית

תמונה
לפני שבועיים, ביום שישי בצהריים, קפצתי לסופר לעשות השלמות מצרכים לשבת. 

בעודי מהלך בין המדפים, קפצה לי מחשבה ספונטנית: 
בת הזוג החדשה שלי, רק חודש, נמצאת גם היא עם הילדים בסוף השבוע. 

"אולי היא צריכה משהו?" 

שלחתי לה טקסט והיא השיבה שהיא כבר מסודרת ותודה. אירוע שולי לכאורה, הבהוב תודעתי אחד מיני תכתובות טקסט אין סופיות. 

ואז התרגשתי מהנדיבות שגעשה בי. הבנתי שנכנסה אהבה חדשה לחיי. 

הטור הזה מנסה להסתכל על היבטים של נדיבות אוהבת בקשר זוגי. 

נבחין כאן בין אהבה נדיבה לבין אהבה בשירות העצמי וננסה לחשוב על ההבדלים. 






מהי נדיבות זוגית אוהבת? 
כדי להמחיש את הרעיון של נתינה זוגית מתוך נדיבות אוהבת, אתייחס קודם למשמעותה של נדיבות באהבה, בקשר רומנטי ובכלל.   

אהבת האחר מתבטאת ברגשות עמוקים של כמיהה, דאגה וחמלה. 

באהבה זוגית מתווספות גם תשוקה מינית, מחויבות ואינטימיות בין-אישית - שלושתן הכרחיות לקשר שלם, אינטגרטיבי. 

נדיבות אוהבת משקפת אכפתיות רגשית עמוקה כלפי בת הזוג, בין אם הקשר מתקיים ובין אם מערכת היחסים הייתה מסתיימת (השילוב ההיפותטי בין עבר לעתיד מכוון). 

בקצה השני של הסקאלה נוכחת נדיבות לצרכי …

מה זה היתוך מחשבה-פעולה (Thought-Action Fusion)?

תמונה
מה זה היתוך מחשבה-פעולה (Thought-Action Fusion)?
מיזוג מחשבה-פעולה, Thought-Action Fusion, הוא מצב בו אדם מייחס את אותו המשקל לחשיבה על פעולה ולעשיית הפעולה. למרות שתופעה זו אופיינית ללוקים בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD), אין היא נלווית לה בהכרח, אך במקרים בהם היא כן צועדת עמה יד ביד, הלוקה בהפרעה עשוי לחוש שהוא קבור תחת משקולת עצמה של פחדים. אאוץ׳.

דמיינו, למשל, שחולפת לכם בראש המחשבה לתקוף אדם פיזית. מי שחווה היתוך מחשבה-פעולה עשוי להאמין שעצם המחשבה לפגוע באותו אדם היא בלתי-מוסרית בדיוק באותה המידה כמו לפגוע בו בפועל.
הדבר מוליד, בתורו, תחושות של חוסר-מוסריות ואשמה, על אף שמדובר במחשבות בלבד. במקרים חמורים יותר האדם עשוי להאמין שהמחשבה על אודות אירוע לא רצוי מגבירה את הסיכוי להתרחשותו, ולעתים אף שמעצם המחשבה על אירוע – אותו אירוע יתרחש, ללא כל שליטה של האדם במעשיו. למשל, המחשבה לצרוח גסויות בחדר הומה אדם עלולה להוביל את מי שחווה היתוך מחשבה-פעולה לעשות את הדבר בפועל, בניגוד לרצונו.
מיזוג מחשבה-פעולה נפוץ במיוחד בקרב הלוקים ב-OCD מסוג אובססיביות טהורה, או Pure O, סוג של OCD אשר במס…

Arkangel - מתוך העונה החדשה של "מראה שחורה"

תמונה
בפרק Arkangel, בעונה החדשה של "מראה שחורה" שעלתה היום בנטפליקס, מומחשת דילמה פסיכולוגית של ספרציה בין הורה לילד ברוח העידן הדיגיטלי. אמא של שרה, בת ה-3, החדירה לראשה חיישן מיוחד שמאפשר לה לצפות בעולם דרך עיני הילדה. בשנים הראשונות זו דרך מצוינת להגן עליה, אבל כשהיא מתבגרת הופך החיישן למחסום מפני הכאב והחרדה שכופה הההתבגרות על ההורים. הפרק מציע שני ממשקים להזדהות - גם עם שרה הנפרדת וגם עם האמא הכואבת. 
מוזמנים לצפות בטריילר ולקרוא על תהליך הספרציה-אינדיבידואציה: 
https://goo.gl/MJ8wAw

PTSD בין הסורגים

תמונה
PTSD בקרב אסיריםבפעם הראשונה שנכנסתי לכלא רמלה כמנחה קבוצה של עובדים סוציאליים בהזמנת חטו"ש (חינוך, טיפול ושיקום) בשב"ס, הוצפתי חרדה קשה. לא הייתה זו החרדה המוכרת שלי עם קבוצה חדשה, זו שאני מברך ומודה על קיומה, הייתה זו בהלה מבעבעת וסמיכה שמתסיסה את הדם, כזו שאתה מבין את עוצמתה רק בהיעלמה, מאותן חרדות שמתעלמות מהקורטקס וממילים של אנשים ומסתננות ישירות אל הריק האין סופי של הלא מודע.



זו ספציפית, לקראת המפגש הראשון בקורס ההדרכה שהנחיתי, בעטה והנכיחה עצמה בתודעתי בסיוט אלים בלילה לפני - הייתי לכוד שם בכפייה, אסיר, בלי שום חירות ובחירה ועצמאות. ביקשתי מהסוהר את היומן שלי כדי לתכנן קדימה את השבוע ומישהו צחק ואמר - "פה לא צריך יומן...". ובאותו רגע, בחלום, נצרבה בי תודעת היעדר החופש, זה שכל כך מובן מאליו - הכלא שלי ביום יום הוא פקק מתסכל, הוא עלבון לא צפוי, הוא ציפייה שלא התממשה. אבל יש באמת דבר כזה כלא. עבור האדם החופשי עולות אסוציאציות אקזיסטנציאליות, פרנקל מבקר בכלא ההוא בתודעה, ולא בכדי. ידוע כי שיעור הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית, PTSD, בקרב אסירים, גבוה בהרבה משי…

טיפול נפשי בצ'אט - מחקר

תמונה
טיפול וייעוץ אונליין לבריאות הנפש: סקירה שיטתית של התערבויות פרטניות באמצעות צ'אט התערבויות מקוונות נראות יותר ויותר כבעלות פוטנציאל לענות על הביקוש הגובר לשירותי בריאות הנפש. עם זאת, ככל שעולה הביקוש לשירותים הניתנים על ידי פסיכולוגים, יועצים ועובדים סוציאליים באינטרנט, גדל  הצורך להבטיח כי ההתערבויות המקוונות הללו, כולל אפליקציות לעזרה נפשית, נתמכות בראיות אמפיריות.


לאחרונה פורסם מחקר שבחן את האפקטיביות של התערבות פרטנית באמצעות ייעוץ וטיפול דרך צ'אט מקוון, המכונה "צ'אט אונליין". לקראת המחקר, נעשה מערך כולל של קריטריונים אבל רק 6 מדדי בקרה נמצאו רלוונטיים. כלומר, נראה כי למרות שיש ראיות הולכות וגדלות שתומכות בצ'אט אונליין, איכות המחקרים די נמוכה, כולל מספר מחקרי בקרה. לפיכך, קיים צורך ממשי במחקר נוסף לתמיכה בפורמט עדכני זה של טיפול וייעוץ ברשת. למרות המספר המצומצם של המחקרים, התוצאות די מבטיחות: כל 6 המחקרים חשפו שיפור חיובי ומשמעותי - שניים אף הראו תוצאות זהות בין הטיפול המקוון לבין הטיפול המסורתי של פנים-מול-פנים, מחקר אחד מצא ששיטה זו יעילה יותר מטיפול ויי…

מהן התנהגויות המטפל שעוזרות או מזיקות במפגש טיפולי?

תמונה
מחקר: אלה התנהגויות המטפל שעוזרות או מזיקות במפגש פסיכותרפי
כל מטפל נמצא בתהליך למידה מתמשך, למעשה תהליך למידה אין סופי. חלק מהידע נרכש דרך תיאוריה, הכשרה והדרכה, חלק על טיפול משמעותי שעבר המטפל בעצמו, אבל הרוב נלמד לדעתי באמצעות דרך ארוכה של ניסוי ותעייה, הצלחות בלתי נשכחות וכישלונות מהדהדים. למרות מה שהתרגלנו לחשוב, פסיכותרפיה אינה עוזרת לכל אחד. היא יעילה ומסייעת להרבה מאוד אנשים, אבל מנגד היא עלולה גם להזיק. לא פעם אני שומע ממטופלים כמה הם חוששים בתחילת טיפול לחפור ולפתוח לשווא פצעים כואבים.
המחקר הקליני מספר די מעט על התנהגויות המטפל שעוזרות או מעכבות את התקדמות המטופל. מתוך השאלה הנרחבת בדבר יתרונות וחסרונות של פסיכותרפיה, מנסה מחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Psychologyלבחון עמדות של מטופלים לגבי התנהגויות המטפל שסייעו להם במהלך טיפול פסיכולוגי, או לחילופין, מה שמזיק.


צריך לקחת את תוצאות המחקר בעירבון מוגבל כי מדובר במדגם קטנטן של 16 מטופלים בלבד (רובן נשים), ובכל זאת מדובר במחקר ראשוני וחשוב מאין כמוהו, שמאפשר לנו לקבל תמונה נדירה של חוויות הנעזרים בטיפול נפשי ולהבין …

חיידקי מעיים ו- PTSD

תמונה
הפרעת דחק פוסט טראומטית, או בכינויה הרווח PTSD, נמצאת במוקד המחקר הפסיכולוגי בשנים האחרונות.
את ההפרעה הזו נוטים לפתח אנשים שהיו מצויים בסכנת חיים עקב אסונות טבע, אובדן, פגיעה מינית או לחימה. מרבית המחקר על PTSD הוא אודות גורמי החוסן האישיים שבזכותם גם אלו שחוו אירועים קשים אינם מפתחים את ההפרעה. בין הגורמים שנמצאו היו מרכיבים גנטיים מסוימים, חוויות ילדות ומצב סוציואקונומי. מתוכם נפתחים כיוונים חדשים ויצירתיים: קבוצת חוקרים מאוניברסיטה בדרום אפריקה, בחנו חיידקי מעיים ספציפיים (המכונים Gut Microbiome) שנמצא כי הם מהווים את אחד מגורמי החוסן. חיידקים אלה, בנוסף על תפקידם במערכת החיסונית ובחילוף החומרים בגוף, מפרישים נוירוטרנסמיטורים והורמונים שמשפיעים על החוסן הנפשי. כמות של החיידקים נמצאת במתאם גבוה עם מצבי דחק וחרדה, מה שמסביר את הקשר בין מתח נפשי לבין קשיים בעיכול ופגיעות גופנית כללית. החוקרים מצאו, שבקרב אלו שסבלו מפגיעה בילדות, כמות החיידקים במערכת העיכול נמוכה במיוחד והם סובלים מדלקות חוזרות ומוויסות לקוי של המערכת החיסונית. על אף שלא ניתן לבסס סיבתיות אודות הקשר בין ריכוז החיידקים …