חוק הפסיכותרפיה בישראל - יולי 2020


"אֲנִי מַאֲמִין בְּבִיאַת הַגֶּשֶׁם וּבְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ. הַסֵּדֶר וְהַצֶּדֶק מְבֻלְבָּלִים: טוֹב וָרָע עַל הַשֻּׁלְחָן לְפָנַי כְּמֶלַח וּכְפִלְפֵּל. הַכֵּלִים כָּל כָּךְ דּוֹמִים" 


יהודה עמיחי


       
התהליך הנפשי דרכו מגיע אדם למוטיביציה אמיתית לשינוי עשויה לעבור דרך שלל נתיבים. הסיפור שלי מתחיל בשיח אמביוולנטי למדי עם מקצוע הפסיכותרפיה. ב-1997 התחלתי ללמוד באוניברסיטת חיפה וכשסיימתי, לאחר התנסות כמתנדב ומנהל סניף של ער״ן, החלטתי ללמוד פסיכולוגיה תעסוקתית-ארגונית. 
עבודה עם קבוצות הקסימה אותי, בייחוד הגישה הדינמית מערכתית, לכן נרשמתי במקביל גם ללימודי הנחיית קבוצות בבי״ס לעו״ס באוניברסיטת תל אביב. בשנים 2002-2009 התרוצצתי בכל הארץ, לימדתי והנחיתי 2-3 קבוצות בממוצע ביום. רקדתי במעגלים כמעט עשור, משתאה בכל פעם מחדש ממה שמאפשרת לנו הלמידה על עצמנו בצוותא. אבל בד בבד עלתה בי גם הבנה שטיוליי ביער, ללא מפגש אישי בינות לעצים, מותירים בי סימן שאלה וחוסר. 
פניתי ללימודי פסיכותרפיה ממוקדת באוניברסיטת בר אילן, שם מצאתי את עצמי מתחבר לעבודה אינדיבידואלית מודרכת. מאז למדתי בעוד 3 מסגרות ללימודי פסיכותרפיה, כשבאחרונה בהן מצאתי בית, שייכות וזהות - שיטת הטיפול הדיאלקטית התנהגותית. אני מדלג כמה פעמים בשנה לניו יורק וזוכה ללמוד מטובי המומחים בעולם ב-DBT.
היזמות הובילה אותי לפני 5 שנים להקים מכון לפסיכותרפיה בתל אביב. השילוב של אנשים מצוינים, מקצועיות ללא פשרות, גישה חברתית אמיתית וחיבה שפיתחתי לעולם האינטרנט, הפריחו את הארגון והביאו אותו לשגשוג שמעורר בי גאווה, סיפוק ושמחה. אנחנו היום 160 מטפלים ואנשי צוות. 

מהסיפור האישי אל הים הכללי 

בד בבד הבנתי שהייעוד שלי כיום הוא בעיקר לארגן, להסדיר ולסייע בחקיקה של גבולות מקצועיים המתייחסים להגדרה מקובלת של פסיכותרפיה. אני ער לניסיונות העבר בחקיקה אך אעשה כמיטב יכולתי כדי לבסס חוק שיועיל מאוד לציבור הרחב ולנו כמטפלים. 
לפני מספר ימים עלתה כתבה נוספת של טלי חרותי סובר. הפעם בנושא guidelines לגבי פסיכולוגים מומחים ולא מומחים. אני מניח שהעיתונאית צריכה לעשות את מלאכתה, אולם מתוך התגובות קשה היה לי ולרבים אחרים לראות את בבואת המקצוע שלנו ובעיקר את מבוכת הדיסוציאציה הקהילתית. 
בכוונתי לקדם את הסדרת חוק הפסיכותרפיה ולבססו עד יולי 2020 ולעשות את המיטב, מתוך רצון לתרום למקצוע. 
כוחי בארגון, ניהול ויזימה ואני מצפה מבעלי הדעה במקצועות השונים להושיט יד ולהירתם למאמץ, עם כוחם וניסיונם המקצועי, בין אם כחלק מאיגודים מקצועיים ובין אם בזהות עצמאית. 
הייתי רוצה לראות את כל הסקטורים והעיסוקים שתורמים לבריאות הנפש בישראל משתפים פעולה יחדיו לקראת מטרה חשובה זו. אני נמצא בקשר עם ד״ר רוני אלפנדרי, ד״ר דרור אורן וצבי גיל כדי לסקור מסמכים והצעות קודמים. 
להלן הטקסטים החשובים שנכתבו: 


הגדרת פסיכותרפיה לפי הצהרת שטרסבורג-  WCP - World Council for Psychotherapy

עמנו כבר למעלה מ-150 מטפלים ונקבעו שני מפגשים עם ח״כים מתעניינים.
הפעם זה יקרה. המקצועות הטיפוליים מתעוררים בשנים האחרונות במחאות שלא נראו אף פעם. זה צריך לקרות גם בתחום כולו. 
לכן עזרתך נדרשת היום. זה הזמן לאחד כוחות בכדי לשמור על ״מקצוע הפסיכותרפיה״ שלנו, להשיג חקיקה הוגנת ולסגל את יכולותינו ותדמיתנו לרוח התקופה. 

בקרוב נשלח ניוזלטר דרך ״פסיכולוגיה עברית״. 

בידידות ובתקווה,

יולי 2017



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מה זה תיקוף? - Validation

לשאלת האנליזה בידי מי שאינם פסיכולוגים

PTSD בין הסורגים