למה לואי סי. קיי. כבד לנו על הלב?

להבין את הפגיעה -

למה לואי סי. קיי. כבד לנו על הלב?
נדמה שחמת הזעם שמעורר בימים אלו לואי סי. קיי. אינה מסתכמת בהזדהות שלנו עם הנפגעות. עבור רבים מדובר בעלבון ובגידה אישיים ובפגיעה עמוקה באמון. לתחושת הבגידה יש כמה מקורות אותם אנסה לפענח כאן.

Vanity Fair - Louis CK

לואי אינו רק קומיקאי, הוא היה סוג של ״חבר קרוב - רחוק״. הוא הצליח לעורר בנו הזדהות עמוקה עם הצדדים העלובים, המוסתרים והמבוישים שלנו - בהורות, בזוגיות, בגזענות, בקורבנות  וגם במיניות. לואי סי.קיי. הגחיך ביד אמן את האזורים האפלים של הנפש בסטנד-אפ הכי אינטימי שיש.

לצפות בהופעה של לואי היה עונג אנושי מחייה, אבל הוא תמיד לווה בהקלה גדולה על הפרידה המתקרבת בסוף הערב. כי משהו בתוכנו הבין שהגאונות של לואי, זו שהותירה אבק לקומיקאים בני התקופה, נגועה בפרוורסיה של אדם אומלל, סובל ופוגעני.
לכל אחד מאיתנו, גברים ונשים שחיים בימי השיימינג הדיגיטלי, יש בהלה קדמונית מחשיפה מביישת של חומרים מוסתרים. כולנו פגשנו את החרדה העצומה שמתעוררת ביקיצה מחלום בו אנחנו משוטטים עירומים.


״הרגע צחקתם איתי על תינוק מת״, מתריס לואי בקהל שלו, ״כל היהודים, נא לצאת מהאולם״, הוא מורה בסמכותנות מחויכת. ״אני מתוודה שפעם אחת, רק פעם אחת, גמרתי לכלב שלי על הפנים״, אנחנו נקרעים, וגם, ״אני לא יכול כבר עם המחשבות המיניות המטריפות האלה!״, הוא חובט כמה פעמים במצחו עם המיקרופון, עד שהוא מאדים, ואנחנו צוחקים, וזה בסדר, כי יש לנו תכנית מילוט, אנחנו רק אורחים לרגע בתודעתו הרדופה של אדם שנאבק במררה בדחף מיני מאיים.


גרסת הלייט של הסטייה

לא נכתב מספיק על אקסהיביציוניזם. אנחנו יודעים שזו סטייה מינית (פרפיליה) שמתפתחת בעיקר אצל גברים, שמוצאים ריגוש מיני מהתדהמה שמעוררת חשיפת איבר מינם בפני אנשים אחרים שאינם מעוניינים ו/או אינם מודעים לכך. השיעור המדויק של ההפרעה אינו ידוע, והמפגש עם המטופלים מתעורר פעמים רבות בגלל תלונה במשטרה.


ניתן לראות ביטויים של הסטייה ברמות שאינן מוגדרות כפתולוגיות דרך התנהגויות של חשיפת איברים שלא נהוג לחשוף בפומבי, כמו  חזה וישבן, במקומות ציבוריים או חצי ציבוריים. הפעילויות הללו קשורות בריגוש חברתי ובהתרסה ויש בהן בדרך כלל מידה של הומור: פלאשינג (הרמת חולצה מהירה שחושפת חזה נשי), מונינג (חשיפת ישבן מרכב נוסע) או סטריקינג (ריצה בעירום במקום ציבורי).  


די קשה להבין באופן אינטואיטיבי את ההנאה האקסהיביציוניסטית. לרובנו קל יותר להבינה דרך חיבור לנגטיב שלה - מציצנות. ריגוש החשיפה מופיע לעתים נדירות מאוד בתקשורת, או אז הוא נוטה להיחרט היטב בתודעה.



הניסיון הקליני מלמד שהסטייה האקסהיביציוניסטית מתבטאת לרוב באופן פחות קיצוני ופוגעני באמצעות סובלימציה (עידון) - מנגנון הגנה שמאפשר לדחף המיני להתבטא באופן יותר סימבולי ופחות קונקרטי.

אבל איך מעדנים סטייה כזאת?

המאונן הטלפוני

במרוצת השנים התנדבתי ועבדתי בכמה מרכזים לסיוע נפשי טלפוני. בכל אחד מהמרכזים הללו, בארץ וגם בחו״ל, מוכרת היטב התופעה של המטריד הטלפוני המיני, המכונה בספרות המקצועית Obscene Caller. הפרסונה האופיינית של המטריד הטלפוני היא גבר בודד, המתקשר כדי לשתף אשה במצוקה מינית מביישת ממנה הוא סובל (למשל, איבר מין קטן במיוחד). לשיחה יש נרטיב ועלילה הגיוניים ונדמה שלכאורה מדובר באדם הסובל ממצוקה נפשית אמיתית סביב דימוי גוף.
הנקודה המעניינת היא שההתרגשות הפרוורטית בשיחה מתגברת ככל שמועצמת המבוכה של היועצת. בשלב מסוים, כאשר הפונה חוזר שוב ושוב על התיאור הפלסטי, מתעוררים חשד ואי נוחות. ככלות הכל, מטרת השיחה היא להתמודד עם קשיים רגשיים ולא להקשיב בלי סוף למשפט מביך שחוזר על עצמו.
השיחות הללו הן פוגעניות ונצלניות. הפונה מבקש לעצמו ריגוש מיני פולשני בכסות של הזדקקות רגשית לגיטימית. לשמחתנו, היועצות מפתחות אינטואיציה מקדימה ומסיימות שיחות מטרידות במהירות. ישנם מרכזים שמכירים את הפונים ובשלב מסוים מבקשים להפנותו למקור סיוע אחר.


מה קשור כאן לואי סי. קיי.?
ובכן, דחף החשיפה, פנים רבות לו.  מקור ההתרגשות המינית של המטריד הטלפוני נובע אף הוא מאקסיביציוניזם. ההנאה שלו נובעת מההתפכחות ההדרגתית של היועצת שבעצם מולכת שולל על ידי סוטה שמנצל את נכונותה לעזור. ההבדל בין החושף הגופני לבין החושף המילולי הוא בעוצמת הפגיעה אך לא באיכותה.  אצל לואי, מסתבר, הועלו שני המופעים גם יחד.


תחייתו של הומברט הומברט

הומברט הומברט הוא גיבור ספרו של ולדימיר נבוקוב, ״לוליטה״. נבוקוב כתב את הספר בגוף ראשון, מנקודת הראות הפדופילית של הומברט. סגנון כתיבה זה אילץ אותנו להיכנס לנעליו של אדם חולה מאוד, ואכן הקריאה מאוד מעמתת.
השיח של הומברט מתנהל לאורך רוב הספר מול חבר מושבעים דמיוני או אולי מול רגשות האשם והבושה שמערערים אותו. כקוראים אנחנו רצים אנה ואנה, בין שנאה, בחילה וגועל כלפי הגיבור ומעשיו, לבין מפגש מאולץ עם רגשותיו, מניעיו והטראומות הנפשיות שחווה הומברט בחייו, כל אלה מובעים ביד אמן יוצאת דופן.


להתראות לואי

כך נתקענו מבולבלים עם לואי סי. קיי. של 2017, מיטלטלים בין ניכור והתנתקות ממנו לבין הזכרונות על חמלת האתמול אל הבדרן הפאתטי, הגאון והאהוב שהכרנו.


בְּחֵמָה שְׁפּוּכָה אנחנו מרגישים מרומים. גם כי הכתובת הייתה על הקיר ודוברה בכל הופעה, גם כי לואי השתמש בקהל שלו 30 שנה לביטוי מעודן של דחפיו וגם כי הדיסוננס בין שנאה לקרבה מטריף את דעתנו. התגובה המתקרבנת של לואי, לפיה ביקש את רשותן של 5 הנשים שפגע בהן מכעיסה אותנו עוד יותר.

יכולנו להנות מלואי סי.קיי. כאשר חשף את מאווייו בגלוי ובמרומז על הבמה. יכולנו לשתף איתו פעולה כמציצנים עם חשפן, יכולנו לגעות מצחוק ביציע המגרש של המשחק הפרוורטי, כל זמן שהוא נמצא בין הקווים של פנטזיה ומציאות. אבל כאשר המציאות הביסה את המשחקיות, נשברו כל הכלים ואיתם אבד גם הקסם.


לואי, יש לומר, חזה את המציאות בדיוק מירבי (צפו למטה):
״אני טס במחלקה ראשונה, למי אכפת? פשוט ככה זה... זה יחזיק מעמד עוד שנה לכל היותר, תאמינו לי, זה לא יחזיק. אני טס ככה כבר שמונה חודשים, יש לי עוד שנה, ואז אני חוזר להיות ממש כמוכם. אבל, בינתיים, זה ממש מעולה״.



הערה

לא זהיר לכתוב בימים הללו על פגיעה והטרדה מינית. זה נכון כפליים כאשר הכתיבה מתייחסת למורכבות פסיכולוגית ולא רק לשאלה ערכית. לכן אני מבקש להקדים ולהדגיש כי אין בעולם הסבר שיצדיק את המעשים של סי.קיי. וברור לחלוטין מי התוקפן ומי הן הקורבנות במקרים המדוברים. בכלל, אין לגיטימציה לכל הטרדה מינית שהיא, אף פעם, בשום מקום, מצד אף אחד, גם אם היא נובעת ממצוקה נפשית עמוקה. ב



לקריאה: 

מהי פרוורסיה? מפרויד עד היום - מאת : אפרת גינס-פיינמסר <





Google

איך לואי סי. קיי. שבר לנו את הלב?
Rated 5/5 based on 5 reviews
יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552

תגובות